תפריט
באנג, באופן כללי, הוא כינוי למקטרות עם סינון העשן דרך כמים. מעין גרסה של נרגילה. באנגים יכולים לבוא בצורות שונות ומשונות, מבקבוק פלסטיק פשוט עם צינור, ועד עבודות ניפוח זכוכית אמנותיות. הם כולם עושים את אותה הפעולה – מצננים את העשן בעזרת מים לפני שהוא מגיע אלינו.
הבאנג הוא לא המצאה חדשה ונמצא בשימוש האדם כבר מאות שנים. המילה מגיעה מהמילה התאילנדית BAUNG שמשמעותה במבוק. ואכן הבאנגים הראשונים היו עשויים מבמבוק. היום רוב הבאנגים עשויים מזכוכית ומכילים בתוכם פילטרים ומבחנות
בדרך כלל באנג מורכב מכלי קיבול של מים, (בקבוק, כד, מבחנה) שלתוכה מגיע צינור שקצה אחד שלו נמצא בתוך המים, וקצה שני מחוץ לבקבוק, ועליו "ראש", מעין רשת קטנה, עליה שמים פרחי קנאביס גרוסים. ,מדליקים את הקנאביס בזמן ששואפים מהבקבוק. הקנאביס נדלק והמים מתחילים לבעבע כתוצאה מהשאיפה. העשן עובר דרך המים המבעבעים ומגיע לריאות כשהוא מצונן.
באנגים מסוימים אפילו מותאמים לכך שהם יכולים להחזיק קוביית קרח מעל המים לקירור נוסף.
חד משמעית- לא. המים לא מסננים את החומרים המזיקים לריאות, אלא רק מצננים אותם. עישון בבאנג מזיק כמו עישון בג'וינט כי עישון הוא עישון. יתרה מכך – בגלל שהעשן מצונן בכל שאיפה נכנסת כמות רבה יותר של עשן.
באנגים בדרך כלל נפוצים יותר אצל משתמשים צעירים יותר, ואצל משתמשים שלא לצורך רפואי. השימוש בבאנג, עקב האפשרות להכניס יותר עשן מצונן לריאות, גורם להשפעה מהירה יותר וחזקה יותר של הקנאביס. כמו כן, יש באנגים שהם ממש יצירות אומנות, וזה נראה מה זה קול לעשן אותם.
מלבד הסיכון הידוע שיש בעישון, מומלץ להימנע משימוש בבאנגים עשויים מפלסטיק זול, שכן ההתחממות עלולה לגרום לשחרור חומרים רעילים. הסכנה המשנית בשימוש בבאנג, והיא השכיחה יותר: באנג שנופל והמים שלא נשפכים על השטיח – בהצלחה לכם עם להיפטר מהריח.
השימוש בבאנג, כמו כל עישון, לא מומלץ בכלל. אולם יש מטופלים שמדווחים שזו השיטה היחידה שמביאה מזור לסבל שלהם.
אנו מקפידים על כך שהביטאון שלנו יגיע למטופלי קנאביס רפואי בלבד, ועל כן אפשר להשיג אותו רק בבתי מרקחת במעמד רכישת הקנאביס הרפואי, או במשלוח הביתה עם הצגת רישיון באתר.