בנימין המבין – סקירת הזנים

כיוון שהמרשם שלי הוא בסך הכל 30 גר' , אני לא יכול להרשות לעצמי נפילות. ולמרות שאני לא יכול להרשות לעצמי, אני נופל כל פעם מחדש עם זנים שנראים טוב כשהשקית סגורה, אבל כשפותחים אותה מבינים שהשימוש היחידי של הרפואי הזה – הוא להסיק את הקמין. החלטתי לקחת את העניין ברצינות ולא ליפול יותר בפח השמות האקזוטיים שנותנים לרפואי בארץ. מעכשיו אני עושה סקירת זנים כמו שצריך ורושם לי את התוצאות כדי שלא אתבלבל לחודש הבא:

כאחד שמבין יותר מהמטופל הממוצע, (הרבה יותר, ובהרבה דברים!) איתרתי את מספר הטלפון הפרטי של הרוקח המחוזי של גוש דן והצבתי לו שורה של שאלות נוקבות כמו: מה הזנים הנמכרים ביותר בארץ? מה עובר הקרנות ומה לא? מה התוקף המותר לקנאביס רפואי? ועוד ועוד… הוא מצידו ענה שהוא לא מבין איך השגתי את הטלפון הפרטי שלו, ואם אני אתקשר שוב הוא יפנה למשטרה.

או קי. הבנתי. האקדמיה לא תעזור לי בשלב זה. אם אין אני לי מי לי. אני לבד במערכה. ניסוי ותהייה זו האופציה היחידה. אז איך אני בוחר לי 3 זנים לבדוק החודש? לפי השם כמובן, (שצריך להיות מגניב במיוחד), במשפחת האינדיקה הלכתי על אוקיינוס הודי. נראה לי שההודים מבינים באינדיקה, יש בזה הרבה לימונין, ואני אוהב לימונין. גם בקנאביס שלי וגם בתה שלי.

במשפחת הסאטיבה הלכתי על ניו יורק דיזל, לא רק בגלל שזה נשמע לי כמו שם של קבוצת פוטבול, אלא גם בגלל שזה היה במבצע מטורף. ואני אוהב מבצעים מטורפים לא פחות משאני אוהב לימונין.

כשהגעתי להיברידיים נפתחה לי הצ'אקרה של ההתלבטויות: מצד אחד נראה שהוודינג קייק מסדר גם את הפינה של השאכטה וגם את הפינה של המאנצ'יס, מצד שני נראה שהקוקואה בומבה עושה בדיוק  את אותו הדבר. בגלל שבאופן עקרוני חתונות אני משאיר לאחרים, הלכתי על קוקואה בומבה.

פתחתי את 3 השקיות הנבחרות, שפכתי תוכן כל שקית על המשקל כדי לבדוק שיש בשקית אכן  10גר' (כדי שאוכל להתלונן אם במקרה יש יותר מ-10) ולאחר מכן העברתי תוכן כל שקית אל מגש נפרד. הכנתי ג'וינט מכל אחד מהמגשים כשאני מקפיד לרחרח ולמשמש את הפרח כדי להתרשם מהארומה, הטקסטורה ואיכות הייבוש. לאחר שסיימתי את הטקס התיישבתי לי בסלון והדלקתי את 3 הג'וינטים בו זמנית, כשאני שואף כל פעם מג'וינט אחר כדי להשוות את ההרגשה.

מה אני אגיד לכם, 2 מהזנים היו נפלאים, ארומה חזקה, טעם עשיר והשפעה נהדרת. השלישי בכלל העיף לי את המוח.

אתם בטח סקרנים לדעת איזה זנים היו טובים ומי היה הזן המשובח. גם אני. לאחר שסיימתי את שלושת הג'וינטים גיליתי ששכחתי לסמן את המגשים עם הפרחים ואין לי מושג איזה זן נמצא באיזה מגש.

או קי… זה משהו לזכור לפעם הבאה.

שתף את הכתבה

כתבות נוספות

תמצית הסיפור של תעשיית השמנים